בית שבו מעטפת בהירה ושקטה פוגשת צבעים עמוקים, נגרות בעלת נוכחות וחומריות חמה. השילוב בין ירוק, טרקוטה, אגוז, ברונזה וטקסטורות טבעיות יוצר שפה עשירה אך מאוזנת. התכנון מנצל בקפידה את החללים הקומפקטיים, תוך שמירה על תחושת פתיחות, זרימה ואופי אישי בכל אזור בבית.

בחלל הציבורי הצבע מקבל תפקיד משמעותי יותר. הירוק של המטבח, גוני הטרקוטה בנגרות, העץ, האמנות והטקסטיל יוצרים יחד שכבות של עומק וחום. לצד הבחירות הדומיננטיות נשמרת מעטפת בהירה ונקייה שמאזנת את החלל ומאפשרת לצבע להיות נוכח מבלי להפוך אותו לכבד. גם התאורה והפרטים השחורים מוסיפים קו גרפי עדין שמלווה את הבית כולו.

באזורים הפרטיים אותה שפה הופכת שקטה ואינטימית יותר. בחדר שינה אחד גוון האדמה של הטיח המינרלי והעץ הכהה יוצרים תחושה עוטפת.

בחדר השני הצבע מופיע באופן מדוד יותר דרך האמנות, לצד פלטה בהירה ורכה. חדר הארונות ממשיך את החיבור בין עץ, זכוכית ופרטים כהים, ומחזק את התחושה שכל חלל הוא פרשנות מעט שונה לאותו עולם חומרי.

גם במרפסת השפה משתנה מבלי להיעלם. העץ והצמחייה מקבלים בה יותר מקום, והצבעוניות הופכת טבעית ורכה יותר. היא מרגישה כמו המשך של הבית החוצה, רק בקצב רגוע יותר.

A home where a light, quiet envelope meets deep colours, joinery with real presence and warm materiality. Green, terracotta, walnut, bronze and natural textures come together into a language that is rich and still balanced. The planning makes careful use of the compact spaces while keeping a sense of openness, of flow and of personal character in every part of the home.

In the public area color takes on a larger role. The green of the kitchen, the terracotta tones in the joinery, the timber, the art and the textiles together create layers of depth and warmth. Alongside the dominant choices, a light and clean envelope is kept, balancing the space and allowing color to be present without making it heavy. The lighting and the black details add a fine graphic line that runs through the whole house.

In the private areas the same language becomes quieter and more intimate. In one bedroom the earth tone of the mineral plaster and the dark timber create an enveloping feeling.

In the other bedroom color appears more sparingly through the art, beside a light and soft palette. The dressing room continues the connection between timber, glass and dark details, reinforcing the sense that each space is a slightly different reading of the same material world.

On the balcony too the language changes without disappearing. Timber and planting are given more room, and the color becomes more natural and soft. It feels like a continuation of the house outwards, only at a calmer pace.